מאמר אורח של פרופסור זיו רייך
המיסוי נמנה עם הרכיבים המשפיעים על ההחלטות הכלכליות והמימוניות שמשלמי המס מקבלים, ולכן הוא משפיע על הקצאת ההון במשק, על הכנסות המדינה, ואף על הצמיחה בטווח הארוך. ככל שהמס עולה כך גדל התפקיד שהוא ממלא בהחלטות.
בדומה למיסים בכלל גם מס על רווחי הון – כלומר על הרווחים מהנכסים הפיננסיים שהציבור מחזיק ישירות – משפיע על ההחלטות, בעיקר בדרכים הבאות:
- מס רווחי הון משפיע על ההחלטות הנוגעות להשקעה בהון: ככל שהוא עולה כך נוטה הציבור לצמצם את השקעותיו וחסכונותיו (כלומר את בסיס המס) ולהרחיב את הצריכה. אם החיסכון המקומי יורד אל מתחת לשיעורו האופיטמלי, הדבר עלול לצמצם את ההשקעות הריאליות במשק וכך למתן את הפעילות הכלכלית, הפריון והשכר.
- המס משפיע על ההחלטות הנוגעות לאפיקי השקעה: הוא גורם לציבור להעביר חלק מנכסיו וחסכונותיו לאפיקי השקעה פטורים ממס דרך המוסדיים, וכן להסיט השקעות לאפיקים ששיעורי המס בהם נמוכים יותר, כגון נדל״ן. זאת ועוד, עם עלייתו גובר המאמץ שהציבור משקיע בבקשות להחזרי מס. גם תהליכים אלו מצמצמים את בסיס המס.
- המס משפיע ההחלטות הנוגעות לעיתוי המימוש של רווחי הון או הפסדי הון בגין נכסים פיננסים סחירים. השפעה זו באה לידי ביטוי בכך שהגבייה מתפתחת במשך הזמן בהתאם לתכנון האופטימלי שמשלם המיסים מגבש על פי ההתפתחויות במחירי הנכסים הפינסיים. על כן מחזורי המסחר עלולים לקטון, דבר שיגדיל את פרמיית הנזילות על הנכסים הפיננסיים במשק.
המחקרים הראשונים בנושא הסיקו שאין לגבות מס רווחי הון, בעיקר מהטעם שהוא עלול לעוות את השיקולים שהציבור מביא בחשבון כשהוא בוחר בין צריכה עכשווית לבין חיסכון למימון צריכה בעתיד. אולם מחקרים אלו בדקו מצבי עולם פשוטים יחסית: הם הניחו כי אוכלוסיית העובדים הומוגנית ויש בחייהם שני שלבים בלבד, וכין אין במשק מגבלת נזילות. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות פיתחו את המודלים הבסיסיים, העשירו את מצבי העולם, ומצאו כי יש מקום לגבוס מס על רווחי הון, כלומר המס האופטימלי על רווחי הון הוא אפס.
יש ארבע הצדקות מרכזיות להטלת מס רווחי הון:
- כאשר המודל מביא בחשבון חפיפת דורות במשק שיש בו מגבלות נזילות, והפרטים נזקקים להלוואות כנגד הכנסה עתידית מהעבודה, מוצאים כי השתת מס על רווחי הון. מאפשרת לצמצם את היקף המס על העבודה; דבר זה מצידו מאפשר להגדיל את הרווחה הכלכלית במשק. חשוב לציין כי תוצאה זו מתקבלת רק אם הציבור מניח שהממשלה תיישם בכל עת את מדיניות המיסוי המתאימה ביותר בטווח הארוך, ולכן ספרות המחקר הציעה להטיל מגבלות שונות על החלטות ממשלתיות שנוגעות למיסוי.
מס רווחי ההון בישראל והשפעתו על תמחור הנכסים הפיננסיים ועל גביית המס
- כאשר לציבור אין ודאות באשר לשכר העתידי ומוטל מס על רווחי הון – כלומר מצטמצמות ההכנסות מהשקעות ומחסכונות – היצע העבודה גדל.
- אם מטילים מס רק על הכנסות מעבודה עלולים ליצור מצב שבו הפעילות הפיננסית במשק גדלה על חשבון פעילות היצרנית, שכן לחברות ולפרטים יש יכולת מסוימת להסיט הכנסות ממסלול העבודה למסלול ההון.
- מחקרים מוצאים כי גמישות החיסכון ביחס להכנסה מרבית (מקדם המתאם בין הרווח / הריבית לבין הנטייה לחיסכון) בדרך כלל חיובי, אך מאחר שההעדפות בתחום החיסכון הטרוגניות מאוד, לאומדנו יש טווח רחב ולעיתים הוא אף שלילי. לפיכך ייתכן שהטלת מס על רווחי הון דווקא תגדיל את שיעור החיסכון, שכן הפרטים יחתרו לשמר את כוח הקנייה בעתיד. הטווח הרחב של האומדן למישות החיסכון ביחס להכנסה מרבית ולהכנסה העתידית ממנה יוצר קושי לקבוע מהו המס האופטימלי.
בספרות המקצועית מהשנים האחרונות שוררת אפוא תמימות דעים באשר לערך המוסף הטמון בהטלת מס רווחי הון, ובמתן הפטורים; חלקן מפחיתות את שיעורי המס על החזקות לתקופות ארוכות, ואחרות מעניקות פטור על רווחים עד סכום מסויים. מסיבה זו קשה להשוות בין מדינות, אולם באופן כללי ניתן לומר כי רבות בהן אינן מטילות מס על רווחי הון מנכסים פיננסיים, וחלקן מטילות מס ששיעורו נע בין 10% ל-40%. בשנת 2011 עמד השיעור הממוצע במידנות OECD על 17.8%.
מס רווחי ההון בישראל
בתחילת שנת 2003 נכנסה לתוקף הרפורמה במיסוי שוק ההון שבמסגרתה בוטלו מרבית הפטורים שחלו עד אז על רווחי הון בבורסה ועל ריבית בשוק ההון והוטל מס בשיעור נמוך של 15% על רווחים ריאליים ו-10% על רווחים נומינאליים.
שנת 2003 תוכננה מראש להיות שנת מעבר, במסגרתה נדחה יישום חלק מהוראות הרפורמה כדי לאפשר למערכת המס, למנכים ולמייצגים להיערך לרפורמה מבחינה תפעולית. חלק מהוראות המעבר התפרסו גם מעבר לשנת 2003 – בעיקר האבחנה בין ניירות ערך זרים לני"ע נסחרים בבורסה בישראל.
השנים 2004-2003 נוצלו גם להשלמת החקיקה הנרחבת שנדרשה לצורך יישום הרפורמה.
מס רווחי הון בישראל כיום
שיעורי המס על רווחי הון בישראל למשקיעים פרטים שאינם בעלי מניות מהותים נעים בין 15% ל- 25% והם תלויים בסוג הנכס ממנו נוצר הרווח.
- שיעור המס הוא קבוע ללא קשר לגובה ההשקעה – אין מדרגות מס כמו במס הכנסה מעבודה.
- ניתן לקזז הפסדים מרווחים – לאורך שנת המס ניתן לקזז את ההתחייבות למס ששולם או שעתיד לרדת, על ידי מימוש הפסדים.
- למרות שקיים בישראל מס רווחי הון השקעה בקרן השתלמות עד התקרה המוטבת פטורה ממס רווחי הון במועד המשיכה. קריאה נוספת : תקרת הפקדה לקרן השתלמות
מיסוי רווחי הון ומכירה
- כל עוד רווח או הפסד אינם ממומשים בנייר ערך המוחזק בחשבון הם אינם מוכרים לצרכי מס. למשל, משקיע המחזיק בסוף שנה ניירות ערך עם הפסד מצטבר של 100 ₪ ובמהלך אותה שנה קלנדרית מכר ני"ע ברווח של 100 (עליהם שילם מס של 25 ₪) – רק אם ימכור את המניות שברשותו ויממש את ההפסדים יוכל לקזז את מלוא המס.
חוק מס הכנסה בישראל קובע עבור אזרחים ישראלים כי חובת תשלום המס ושיעורו נקבעים באופן אישי (מיסוי לפי עקרון פרסונלי) ולא תלויים במיקום גיאוגרפי בו נוצר הרווח. לכן, גם מי שבוחר לסחור דרך ברוקר בחו”ל חובה עליו לדווח למס הכנסה בסוף שנה על רווח/הפסד מהשקעותיו בחו"ל.
מס רווחי ההון בישראל והשפעתו על תמחור הנכסים הפיננסיים ועל גביית המס by פרופ' זיו רייךרוצים להגיע עם יותר כסף לפנסיה?
רוצים להפסיק לפחד מהחיסכון הפנסיוני?
אנחנו מזמינים אותך להגיע לפגישת תכנון פנסיוני אישית
למידע נוסף על שירות תכנון פנסיוני אישי https://pensuni.com/?page_id=7283