הסכנות בהקטנת השכר המבוטח לעובד

מעסיקים, הקטנת השכר המבוטח של העובד עשויה לחסוך לכם בעלויות העסקה של העובדים, אך עשויה לעלות לכם אלפי שקלים במקרה של תביעה.

בעקבות העליה המשמעותית בעלות ההעסקה של עובדים, עסקים רבים פונים לייעוץ לחברות המבטיחות להם הפחתה משמעותית בעלות העסקה ללא פגיעה בנטו של העובד!

אותן חברות בדרך כלל ממליצות לעסקים להקטין את ההכנסה המבוטחת על ידי הוספת רכיבים לתלוש השכר שבגינם אין הפרשה לפנסיה, זאת על חשבון הקטנת שכר הבסיס של העובד או במקום להעלותו. הוספת רכיבים אלו בעצם מגדילה את הנטו של העובד ומנגד מקטינה את עלות העסקה של המעסיק, על פניו נראה שכולם מרוויחים.

העובד רואה יותר בנטו בכל חודש ואילו המעסיק חוסך בעלות העסקה של העובד.

אולם לא כך פני הדברים. הסיכון שהמעסיק לוקח בהוספה מלאכותית של רכיבים לתלוש השכר שבגינם אין הפרשה לפנסיה חושפת אותו בצורה משעותית לדין הפלילי ולאזרחי!

הסכנות שעומדות בפני המעסיק שבוחר בהקטנת השכר המבוטח של העובדים

1. העובד יכול לטעון להרעת תנאי העבודה ולהתפטר בדין מפוטר.
2. הטלת עיצום כספי על החברה ועל המנכ"ל של החברה בהתאם לחוק להגברת האכיפה.
3. פסיקת פיצויים לעובד שאינם כרוכים בהוכחת נזק על ידי בית הדין לעבודה.
4. כניסה "לנעלים" של קופות הגמל בשל הפרשה בחסר לאובדן כושר עבודה.

לפני שנרחיב על הסכנות שעומדות בפני המעסיק, להלן דוגמאות נפוצות לרכיבי שכר "פקטיבים" שמקטינות את השכר המבוטח ועשויה לחשוף את המעסיק לסיכונים.

איזה רכיבים יחשבו כרכיבים פיקטיבים על ידי בית המשפט?

1. הוספת רכיב הוצאות אש"ל (דמי כלכלה) בתלושי השכר בעסקים שאינם תחת צווי הרחבה שקובעים כי העובד זכאי לכך ובצו נקבע בצורה ברורה כי הרכיב הנ"ל אינו לצורך הפרשות פנסיוניות (לדוגמה: צו הרחבה בענף ההיסעים לפי חוק הסכמים קיבוציים).
   יודגש כי במידה שהעובד זכאי מהמעסיק להחזר כספי כנגד הצגת קבלה בשל תשלום עבור ארוחות, נדרש לזקוף שווי בתלוש של העובד ומנגד ההחזר יוחזר בניכוי רשות.
2. הגדלת הוצאות נסיעה בצורה מלאכותית.
3. שעות המתנה שבהם העובד אינו רשאי לעשות כרצונו ונמצא לרשות המעסיק.
4. רכיב הפסקה קבוע ללא קשר לימי העבודה בפועל שהעובד ביצע.
5. קביעת פרמיה עם רף "מינמאלי": בית דין האזורי לעבודה (סעש (ת"א) 1677-12-20, איתן איליקיאן נ' בלורן יבוא ושיווק פירזול בע"מ (21/24/2024) ציין כי ככל שיקבע שהרף המינימלי לקבלת הפרמיה מושג ללא מאמץ מיוחד יראו את המדרגה הראשונה של הפרמיה כשכר עבודה ולא כפרמיה. כלומר המבחן לקביעה האם פרמיה אינה חלק מההכנסה המבוטחת הינו בדיקה האם העובד אינו נדרש למאמץ מיוחד ויוצא דופן כדי להשיג את הרף "מינמאלי".
6. הוספת רכיב קבוע בתלוש השכר כמו: מקדמה על חשבון פיצויי פיטורים, אי תחרות וכו'.

נתחיל עם המגמה החדשה של בתי הדין לעבודה לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בשל הקטנת השכר המבוטח.  לאחרונה בית הדין האזורי (סע"ש (ת"א) 19108-02-20, מעין גולברי נ' ינגוש בע"מ (11/1/2024) פסק לטובת עובדת פיצוי של 20,000 ₪ בהתאם לסעיף 26א לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958.

הסעיף קובע כי ככל שימצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בניגוד להוראות סעיף 24(א), או כי המעסיק מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24(ב), רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה), בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעסיק כאמור;

בית הדין לעבודה קבע כי הוספת רכיב פקטיבי לתלוש השכר שמקטין את השכר המבוטח לצורכי פנסיה מהווה הפרה של סעיף 26א לחוק הגנת השכר.

סכנה נוספת שמעסיקים לא לוקחים בחשבון הינה במקרים ש"לא עלינו" העובד נפצע בצורה קשה או נפטר והוא או השיאירים משלו תובעים את קופת הגמל, ביטוח המנהלים או קרן הפנסיה.

מכיוון שסוגיה זו כוללת גם דיני נזיקין ביקשתי מקולגה שלי עו"ד לירון ביבר- הררי להרחיב על הסוגיה.

עו"ד לירון ביבר-הררי עוסקת בתביעות ביטוח וייצוג מבוטחים מול חברות הביטוח והינה שותפה ובעלים של משרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי, העוסק בתביעות ביטוח, דיני עבודה ונזקי גוף.

עובד שאינו מסוגל לעבוד באופן מלא או חלקי בשל מחלה או תאונה במשך תקופה ממושכת (בד"כ מעל 3 חודשים), יוכל לפנות לקרן הפנסיה לקבלת קצבת נכות או לביטוח המנהלים לקבלת קצבת אובדן כושר עבודה.

הקצבה תחושב בהתאם לסכומים שהופרשו עבורו לאובדן כושר עבודה.

על כן, במקרה שבו לא בוצעה הפרשה לאובדן כושר עבודה או שבוצעה הפרשה בחסר (למשל בגין אי הפרשות לחלק ממרכיבי השכר בגינם חלה חובת הפרשה), יקבל העובד קצבה נמוכה מהקצבה לה היה זכאי לו הופרש מלוא הסכום.

אם יוכח כי המעסיק אכן לא הפריש לאובדן כושר עבודה כדין, עשוי בית הדין לעבודה לחייב את המעסיק להיכנס בנעלי חברת הביטוח / קרן הפנסיה ולשלם לעובד את הסכומים שהיה מקבל מקרן הפנסיה / ביטוח המנהלים לו היו מתבצעות הפרשות כדין.

כדאי לדעת כי חיסכון של סכומים נמוכים יחסית בכל חודש, עלול לעלות למעסיק ביוקר במקרה של אובדן כושר עבודה לצמיתות של העובד או חלילה פטירתו.

על מנת לסבר את האוזן לגבי הסיכון באי הפרשה כדין, באחד מהתיקים הרבים בהם עסק משרדנו המשלבים בין דיני עבודה לדיני ביטוח, נתבע מעסיק לשלם לעובד צעיר שחלה במחלה נדירה שהותירה אותו באובדן כושר עבודה מלא לצמיתות סך של 725,000 ₪, לאחר שהמעסיק הפריש עבור העובד בחסר של כ- 300 ₪ בלבד בחודש.

על כן, חשוב לזכור כי להפרשות בחסר יכולה להיות משמעות כספית משמעותית מאוד במקרה של אובדן כושר עבודה או חלילה פטירת העובד.

לסיכום בעלי עסקים שבוחרים להפחית את השכר המבוטח חשופים לסכנות רבות ולכן נדרש לבדוק בזהירות את ההמלצה של החיסכון בהקטנת השכר המבוטח בצורה פקטיבית.

>>>קריאה נוספת : המעסיק לא שילם בזמן לפנסיה וישלם לעובד 120 אלף ש"ח